מאמרים ומרכז מידע

העתיד הכלכלי שלנו
01/10/17

"אין פנסיה בישראל" הכריז לאחרונה חיים כץ, שר העבודה והרווחה, והצטרף בכך לשורה ארוכה של מומחים המתריעים על הבעיה מזה שנים.

כבר בראשית שנות ה-2000 ממשלות העולם הביטו על שיעורי הילודה והתמותה והגיעו למסקנה שהן לא בהכרח יוכלו לעמוד מאחורי תשלומי הפנסיה העתידיים. בין היתר בשל תוחלת החיים שהולכת ועולה בכל העולם ועומדת בישראל, הנמצאת בעשירייה הפותחת, על כ-80.1 שנים לגברים ו-84.1 שנים לנשים.

תוחלת החיים אף תמשיך ככל הנראה לעלות בעשורים הקרובים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה שעד 2035 מספרם של בני ה-90 ומעלה באוכלוסייה צפוי לגדול בכ-220% ולהגיע לכ-106 אלף איש (זאת בהשוואה לכ-43 אלף בסוף 2015). לכך יש להוסיף את שיעורי הילודה הנמוכים שתורמים אף הם למשבר הפנסיוני, שכן יש פחות ופחות עובדים צעירים שיוכלו לממן את הפנסיות של האוכלוסייה המתבגרת.

אמנם הבעיה עדיין אינה מורגשת, משום שמרבית הפורשים עוד שייכים לפנסיות הוותיקות בהן התנאים משופרים, או לפנסיות התקציביות שהוענקו בעבר לעובדי מדינה, אך כל זה עתיד להשתנות.

פנסיה ממוצעת לעובד – פחות מ-5,000 ₪ לחודש?
מאות אלפי עובדים במשק שייכים לפנסיה צוברת שהכספים בה נחסכים על חשבון המעסיק והעובד. הכספים שיוותרו לטובת העובד בעת פרישתו תלויים בסכום שנצבר בקרן הפנסיה, ומכאן שמה. הקצבה לפנסיונר נקבעת על פי התשואה שהניבה הקופה ותוחלת החיים המשוערת. כך במידה שישנו גרעון בקופה – הקצבה תקוצץ. זאת בניגוד לפנסיה התקציבית אשר בה הגמלה החודשית נקבעת על פי השכר האחרון של העובד, אינה תלויה בתנודות הכלכלה ונכללת בתקציב המדינה.

לאחרונה התפרסמה ב-The Marker סימולציה מעניינת שנועדה להעריך באופן גס את קצבת הפנסיה העתידית. מכיוון שהשכר הממוצע בישראל עומד על כ-9,914 שקלים, ההערכה התייחסה לאדם שמרוויח קרוב לכך, כ-9,000 שקלים בחודש. אותו עובד התחיל לצבור כספים לפנסיה מגיל 28, המשיך עד גיל הפרישה והקפיד לא למשוך כספי פיצויים.

ההנחה היא שהשכר שלו גדל באופן רציף ב-2% בשנה ושההפרשות לפנסיה היו מעט גבוהות מהחובה ועמדו על 19%. כמו כן, נלקח בחשבון מצב בו החיסכון הפנסיוני הניב תשואה שנתית על פי הפיקוח על הביטוח באוצר, כלומר 4.26% ברוטו, ושדמי הניהול היו המרביים (0.5% מהחיסכון הנצבר ו6% מהפרמיה החודשית). לבסוף, החישוב נעשה לפי מסלול פנסיה רגיל והעלה כי קצבת הפנסיה שצפוי אותו אדם לקבל עומדת על כ-4,500 שקלים בחודש בלבד.

תרחיש זה מציג מצב בו בעת הפרישה אנו עלולים למצוא את עצמנו נאלצים לחיות עם מחצית מהשכר שהורגלנו אליו ולרדת משמעותית ברמת החיים. קושי שרק ילך ויתעצם עם העלייה בתוחלת החיים. חשוב גם לציין כי מדובר בסיטואציה אופטימלית של אדם שהקפיד לחסוך ועשה הכל "לפי הספר". העניין מצטייר כבעייתי אף יותר אם לוקחים בחשבון שהשכר החציוני בישראל, שמהווה נתון אמין לגבי מצב העובדים במשק, הוא כ-6,400 שקלים.

אפיקי השקעה חלופיים והעלייה של הסחר המקוון

על אף התיאור העגום הנ"ל, יש לכל זה פתרון והוא עצמאות כלכלית על ידי השקעה נבונה שיכולה להבטיח את העתיד הפיננסי. עצמאות כלכלית פירושה שמירה על רמת חיים גבוהה גם כשלא עובדים, דרך הכנסות פאסיביות. ואכן, ישראלים רבים שיש ברשותם הון ראשוני מסוים מבקשים להבטיח את איכות חייהם לאחר הפרישה ואף להקדים אותה. זאת על ידי ניתוב את צעדיהם הכלכליים בצבירת הון ונכסים, השקעה באפיקים שונים, וייצור הכנסה פאסיבית המאפשרת להתנתק מהתלות במשכורת.

סחר מקוון או E-Commence הוא שוק עצום המשנה את ענף הקמעונאות ואת הרגלי הצריכה של קונים בכל העולם. השוק מגלגל כ-2 טריליון דולרים בשנה וקצב הצמיחה השנתי שלו עומד בממוצע על כ-20% (ויותר). לא בכדי, השקעה בסחר מקוון מבטיחה תשואה גבוהה במיוחד.

אחת האפשרויות האטרקטיביות ביותר ליהנות מפירותיו של המסחר האינטרנטי היא השקעה בחברה העוסקת במסחר מקוון. כלומר, קבלת סיוע מקצועי על ידי השקעה בעבור תשואה ודמי ניהול, במקום ייצור הכנסה פאסיבית על בסיס לימוד רזי הסחר המקוון וניהול באופן עצמאי. הלקוח לא צריך אפוא להתעסק במסחר עצמו אלא רק להשקיע את הכספים ולקצור את הפירות. ממש כפי שאדם שמעוניין להשקיע בנדל"ן בחו"ל או בשוק ההון פונה בעניין לגורמי מקצוע שינהלו בעבורו את המהלך, כך הדברים נכונים גם לגבי השקעה בסחר מקוון.

השקעה בסחר מקוון מאפשרת ליהנות מהכנסה פאסיבית לחלוטין עם בטחונות שמספקים ראש שקט. זוהי ללא ספק דרך אטרקטיבית ורווחית להצטרף למהפכת הסחר הגלובלי תוך שקיפות מוחלטת לגבי התנהלות החברה ונזילות מלאה של הכספים בכל רגע נתון.

  • מעוניינים לבחון את התאמתכם ולהצטרף למהפכת הסחר הדיגיטלי?
    השאירו פרטים ואחד ממנהלי הסחר שלנו ישמח לסייע בבדיקת התאמתכם.